הפאזל הושלם! מזל טוב לרחלי ורועי שהכירו בשליש גן עדן (:

אז כן, גם הוא נתקל בבקשות מוזרות כמו- "תוכל לעשות משהו בקשר לגובה" (נעלי עקב?)

וגם אני החלפתי אינספור תמונות פרופיל,

כי שאלו למה אני עצובה? ואז למה בשחור לבן?

ואז למה כל כך הרבה תמונות ואפילו אחת לא ברורה?

עד שאמרתי- קפצו, במציאות אני נראית יותר גרוע, אז או שתתרגלו או ש...:)

אבל כשאתה עושה את ההשתדלות שלך ונרשם לאתר למרות החששות- ה' מסייע.

ואז, כשאני והוא התחלנו לדבר,

בעצם גילינו שהאתר היה רק המקשר האחרון בפאזל המציאות,

כי היינו יכולים להיפגש לפני.

אבי חיתן את אחיו כמה חודשים לפני ושכח את המעטפה באוטו של דוד שלו.

הוא זה שהקפיץ את המעטפה לבית הוריי. נכנס והכיר את הוריי.

אחי הקטן התחתן עם בחורה מהישוב של הוריו, וגר רחוב על ידם.

כל פעם שבאתי לבקר אותו- הייתי כמה מטרים על ידו...

ואמא שלו, שהיום חמותי, השגיחה בבחינות במקום בו אני לומדת.

אנחנו רואים בפגישתנו, שהיא פרק ב'- בקשה מלמטה שנענתה למעלה.

וכמו שהקראנו בחתונתנו, אנחנו מבקשים מכל מי שקשה לו או מרגיש ייאוש,

שיסתכל על סיפור פגישתנו - יזכור שיש עניין שנתהפך הכל לטובה

וישועת ה' כהרף עין- וימלא את ליבו שמחה.

כי הקב"ה הוא טוב. וככזה, הוא מזהה רצון- ופועל להגשימו.

וגם אם נראה שלא, בהמשך נראה איך בדיוק כל החלקי הפאזל מתחברים.

שיהיה לכולנו רק טוב,

ושהקב"ה ימלא משאלות לבנו לטובה.

רועי ורחלי ש.