בס"ד
הכול התחיל כשירון חברי הנשוי פנה אליי ושאל: "מה הולך איתך ועם הדס, זה מתקדם לאן שהוא?"
כאן המקום לציין שיש שלב ברווקות בו כל מי שרוצה להגיד לך ביקורת כדאי שיהיה מודע לעובדה שהוא הולך על גחלים. בוערות. ובאופן כללי עננת האשם רובצת על כוונותיו עד שיוכיח אחרת.
בדרך כלל, הקרובים אליך ביותר למדו כבר עם השנים להכיר את גבולות הגזרה שלך ומזהים מרחוק את שלטי הניאון הגדולים 'זהירות שדה מוקשים' שהצבת לאורך גבולות הפרטיות שלך.
בנוסף לכך, עם הזמן פתחת לך כבר את 'לקסיקון המילים האסורות' שכל השתמשות בהם, במישרין או בעקיפין מסוגלת לגרום להתלקחות אזורית גדולה שמלחמת העולם השלישית זה בוב הבנאי לידה.
צירופי מילים כגון: "דעה נוספת" ו"ייעוץ זוגי" נהנו מסגולה בדוקה ומנוסה ללחוץ לי על הגאז'ט הרגיש ביותר במוח שאחראי על פתיל הכעס שבואו נודה על האמת, גם מלכתחילה היה קצר שלא לומר קצרצר מאוד.
וכך, ירון, חבר אמיתי, רכש לעצמו כרטיס VIP לעבר אזור הסכנה, עובדה שציערה אותי מאחר שבסך הכול עוד היה צעיר וכל החיים היו לפניה.
"הכול אחלה" ניסיתי לסכם את הנושא ולשדר לירון אותות אזהרה אחרונים רגע לפני שהוא נכנס לאזור הדמדומים של האל חזור.
"מה אחלה? תשמע, אתם כבר ארבעה חודשים ביחד, אתה באמת רוצה להפוך את מערכת היחסים הזו למסטיק? נראה לך שאם תחכו עוד ארבעה חודשים תכיר את הדס טוב יותר?"
רציתי להגיד לו "אחי, למרות שאתה מכיר אותי טוב ולמרות שאנחנו חברים מגיל קטן ומאחורינו שעות של שיחנושי"ם, תעודת ההוקרה על טוב כוונותיך מצופה עץ מהוגני עם פס זהב בדרך אלייך, אבל אממ, איך בדיוק להגיד את זה, סבבה לך שאתה כבר נשוי, אבל כנראה שכחת מה זה התלבטויות של רווקים", במקום זו פשוט ניסיתי לשדר לשאלה שלו אנרגיות סבלניות של נהג מונית התקוע מאחורי ל'.
"תגיד" הוא המשיך, מתכחש לגמרי לפי התהום הרבוצה תחתיו:
"למה שלא תלכו למשל לייעוץ זוגי?"
"אחי, מה נסגר איתך? למה אתה הלכת לייעוץ?"
"מה אתה פסיכי?" ענה לי ירון "כן, בטח שהלכתי ויודע מה? זה אשכרה פתח לי נקודה קטנה שבדיוק ישבה לי על הסכר שלי ויודע מה? נראה לי שעד עכשיו הייתי מחפש את עצמי אלמלא הייתי הולך"
"וואלה?" עניתי לירון "ולמה נראה לך שאם לך זה התאים אז זה גם כן תפור על מישהו אחר? אני בניגוד אליך לא רואה בזה צורך"
"אתה יודע" נכנס ירון למתקפה "הייתי יכול לוותר עכשיו. להגיד לך, סבבה, לא רוצה ייעוץ למרות שאתה כבר אוכל את אותם סרטים יותר מעשר שנים, בעיה שלך, אתה ילד גדול, אבל אתה יותר מידי חשוב לי בשביל שאוותר. ויודע מה? אני הולך לשגע אותך כי אני יודע שאאחר כך תודה לי על זה"
"תגיד לי יכול להיות שאתה מתנשא עליי? מאיפה לך הביטחון הזה?"
"שום מתנשא! רד רגע מעץ הגאווה והעקשנות שלך ותענה לעצם העניין" ענה לי
"מה נראה לך" ניסיתי בפעם האחרונה להסביר לו "שיש ליועצים האלו איזו חכמת סתרים? שהם באמת יפתרו לי בעיות שאני כבר עשר שנים סוחב לדייטים שלי? שהם אלוהים? כולה אנשים נחמדים שבמקרה הטוב חופרים לך ומביאים לך את התחושה שהם עושים לך, נו, איך הם אוהבים לקרוא לזה, 'תהליך' ובמקרה השני אתה מרגיש שפשוט שרפת שלוש מאות שקל על כלום".
"עזוב אותך שטויות" ענה לי ירון "חשבת על המשמעות של: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים? ולמה שלא יתיר בעצם? כי כמה שהבן אדם יהיה חכם, הוא בחיים לא יוכל לשלוף את עצמו עם הידיים שלו. בשביל זה צריך מישהו אחר. חיצוני. שלא יהיה נוגע בדבר. אתה יודע שהנקודה הזו שדברתי אתך עליה למרות שבמבט ראשון נראית כל כך פשוטה, מטומטמת, מינורית וזניחה. זה היה פשוט מדהים איך שהיא הפכה לי את כל המחשבה. בחיים לא הייתי יכול להגיע אליה בכוחות עצמי. איינשטיין אמר ש'אתה צריך להיות טיפש גמור כדי לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולקוות לתוצאה אחרת'. ובכן בן אדם, אתה חבר שלי, אתה חשוב לי ובגלל שאני חבר שלי ואתה חשוב לי אני אומר לך שאתה יוצא כאן עקשן טמבל עם קבלות!"
"תרגיע אחי" אני עקשן? טמבל? עם קבלות? אני?
"שום תרגיע, די, נמאס לי כבר לראות אותך כל הזמן חוזר על הריטואל הקבוע. יוצא ארבע חודשים ונפרד. מה העניין, אתה מרגיש שסתם תשרוף כסף? אני אביא לך".
"תגיד" אמרתי לו "אתה באמת חושב שאני צריך את הכסף שלך?":
"סבבה, אז פתרנו את הבעיה של הכסף. אני רושם אותך לפגישת ניסיון?"
"ואחרי הפגישה אתה יורד ממני?" נו, אולי בכל זאת יצא מהפגישה הזו משהו טוב
"סגרנו" אמר לי ירון ולחץ לי את ידו.
אחרי שבוע ירון קבע לי פגישה. הגעתי אליה. האמת שהיועץ קצת הפתיע אותי. לא חשפתי את כל הקלפים, אבל שחררתי לו כמה 'אסים' חשובים. הוא הפתיע אותי בתובנות שלו, כאלו שרק מי שרואה מבחוץ יכול לראות, אני בכל אופן בכלל לא חשבתי בכיוון הזה. לא יודע מה יהיה בסוף, אבל יצאתי ממנו עם כמה נקודות למחשבה. קבענו לשבוע הבא עוד פעם. הבטחתי לעצמי ולהדס שאתן הכול בקשר הזה גם אם זה אומר ללכת לייעוץ. עד שכבר יש לי משהו טוב ביד וסיכוי אמיתי לחתונה אני רוצה לדעת שעשיתי הכול. אולי בכל זאת אקבל בפגישות האלו כמה כלים ואתחיל כאן במסע אמיתי לעבר מקומות בנפש שלי שאף פעם לא נגעתי בהם.
איך הוא קרה לזה?
תהליך.
בס"ד
הכול התחיל כשירון חברי הנשוי פנה אליי ושאל: "מה הולך איתך ועם הדס, זה מתקדם לאן שהוא?"
כאן המקום לציין שיש שלב ברווקות בו כל מי שרוצה להגיד לך ביקורת כדאי שיהיה מודע לעובדה שהוא הולך על גחלים. בוערות. ובאופן כללי עננת האשם רובצת על כוונותיו עד שיוכיח אחרת.
בדרך כלל, הקרובים אליך ביותר למדו כבר עם השנים להכיר את גבולות הגזרה שלך ומזהים מרחוק את שלטי הניאון הגדולים 'זהירות שדה מוקשים' שהצבת לאורך גבולות הפרטיות שלך.
בנוסף לכך, עם הזמן פתחת לך כבר את 'לקסיקון המילים האסורות' שכל השתמשות בהם, במישרין או בעקיפין מסוגלת לגרום להתלקחות אזורית גדולה שמלחמת העולם השלישית זה בוב הבנאי לידה.
צירופי מילים כגון: "דעה נוספת" ו"ייעוץ זוגי" נהנו מסגולה בדוקה ומנוסה ללחוץ לי על הגאז'ט הרגיש ביותר במוח שאחראי על פתיל הכעס שבואו נודה על האמת, גם מלכתחילה היה קצר שלא לומר קצרצר מאוד.
וכך, ירון, חבר אמיתי, רכש לעצמו כרטיס VIP לעבר אזור הסכנה, עובדה שציערה אותי מאחר שבסך הכול עוד היה צעיר וכל החיים היו לפניה.
"הכול אחלה" ניסיתי לסכם את הנושא ולשדר לירון אותות אזהרה אחרונים רגע לפני שהוא נכנס לאזור הדמדומים של האל חזור.
"מה אחלה? תשמע, אתם כבר ארבעה חודשים ביחד, אתה באמת רוצה להפוך את מערכת היחסים הזו למסטיק? נראה לך שאם תחכו עוד ארבעה חודשים תכיר את הדס טוב יותר?"
רציתי להגיד לו "אחי, למרות שאתה מכיר אותי טוב ולמרות שאנחנו חברים מגיל קטן ומאחורינו שעות של שיחנושי"ם, תעודת ההוקרה על טוב כוונותיך מצופה עץ מהוגני עם פס זהב בדרך אלייך, אבל אממ, איך בדיוק להגיד את זה, סבבה לך שאתה כבר נשוי, אבל כנראה שכחת מה זה התלבטויות של רווקים", במקום זו פשוט ניסיתי לשדר לשאלה שלו אנרגיות סבלניות של נהג מונית התקוע מאחורי ל'.
"תגיד" הוא המשיך, מתכחש לגמרי לפי התהום הרבוצה תחתיו:
"למה שלא תלכו למשל לייעוץ זוגי?"
"אחי, מה נסגר איתך? למה אתה הלכת לייעוץ?"
"מה אתה פסיכי?" ענה לי ירון "כן, בטח שהלכתי ויודע מה? זה אשכרה פתח לי נקודה קטנה שבדיוק ישבה לי על הסכר שלי ויודע מה? נראה לי שעד עכשיו הייתי מחפש את עצמי אלמלא הייתי הולך"
"וואלה?" עניתי לירון "ולמה נראה לך שאם לך זה התאים אז זה גם כן תפור על מישהו אחר? אני בניגוד אליך לא רואה בזה צורך"
"אתה יודע" נכנס ירון למתקפה "הייתי יכול לוותר עכשיו. להגיד לך, סבבה, לא רוצה ייעוץ למרות שאתה כבר אוכל את אותם סרטים יותר מעשר שנים, בעיה שלך, אתה ילד גדול, אבל אתה יותר מידי חשוב לי בשביל שאוותר. ויודע מה? אני הולך לשגע אותך כי אני יודע שאאחר כך תודה לי על זה"
"תגיד לי יכול להיות שאתה מתנשא עליי? מאיפה לך הביטחון הזה?"
"שום מתנשא! רד רגע מעץ הגאווה והעקשנות שלך ותענה לעצם העניין" ענה לי
"מה נראה לך" ניסיתי בפעם האחרונה להסביר לו "שיש ליועצים האלו איזו חכמת סתרים? שהם באמת יפתרו לי בעיות שאני כבר עשר שנים סוחב לדייטים שלי? שהם אלוהים? כולה אנשים נחמדים שבמקרה הטוב חופרים לך ומביאים לך את התחושה שהם עושים לך, נו, איך הם אוהבים לקרוא לזה, 'תהליך' ובמקרה השני אתה מרגיש שפשוט שרפת שלוש מאות שקל על כלום".
"עזוב אותך שטויות" ענה לי ירון "חשבת על המשמעות של: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים? ולמה שלא יתיר בעצם? כי כמה שהבן אדם יהיה חכם, הוא בחיים לא יוכל לשלוף את עצמו עם הידיים שלו. בשביל זה צריך מישהו אחר. חיצוני. שלא יהיה נוגע בדבר. אתה יודע שהנקודה הזו שדברתי אתך עליה למרות שבמבט ראשון נראית כל כך פשוטה, מטומטמת, מינורית וזניחה. זה היה פשוט מדהים איך שהיא הפכה לי את כל המחשבה. בחיים לא הייתי יכול להגיע אליה בכוחות עצמי. איינשטיין אמר ש'אתה צריך להיות טיפש גמור כדי לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולקוות לתוצאה אחרת'. ובכן בן אדם, אתה חבר שלי, אתה חשוב לי ובגלל שאני חבר שלי ואתה חשוב לי אני אומר לך שאתה יוצא כאן עקשן טמבל עם קבלות!"
"תרגיע אחי" אני עקשן? טמבל? עם קבלות? אני?
"שום תרגיע, די, נמאס לי כבר לראות אותך כל הזמן חוזר על הריטואל הקבוע. יוצא ארבע חודשים ונפרד. מה העניין, אתה מרגיש שסתם תשרוף כסף? אני אביא לך".
"תגיד" אמרתי לו "אתה באמת חושב שאני צריך את הכסף שלך?":
"סבבה, אז פתרנו את הבעיה של הכסף. אני רושם אותך לפגישת ניסיון?"
"ואחרי הפגישה אתה יורד ממני?" נו, אולי בכל זאת יצא מהפגישה הזו משהו טוב
"סגרנו" אמר לי ירון ולחץ לי את ידו.
אחרי שבוע ירון קבע לי פגישה. הגעתי אליה. האמת שהיועץ קצת הפתיע אותי. לא חשפתי את כל הקלפים, אבל שחררתי לו כמה 'אסים' חשובים. הוא הפתיע אותי בתובנות שלו, כאלו שרק מי שרואה מבחוץ יכול לראות, אני בכל אופן בכלל לא חשבתי בכיוון הזה. לא יודע מה יהיה בסוף, אבל יצאתי ממנו עם כמה נקודות למחשבה. קבענו לשבוע הבא עוד פעם. הבטחתי לעצמי ולהדס שאתן הכול בקשר הזה גם אם זה אומר ללכת לייעוץ. עד שכבר יש לי משהו טוב ביד וסיכוי אמיתי לחתונה אני רוצה לדעת שעשיתי הכול. אולי בכל זאת אקבל בפגישות האלו כמה כלים ואתחיל כאן במסע אמיתי לעבר מקומות בנפש שלי שאף פעם לא נגעתי בהם.
איך הוא קרה לזה?
תהליך.
יאיר קול, ל'ירחון - הלל'., 13/05/13 19:40