ברבורים או שניצלים? אז איך ייראה שולחן השבת שלך?

היבטים רבים לשאלה איך יראה שולחן השבת שלנו. נראה שכל זוג, לקראת ההחלטה הגורלית של חייו, שואל את השאלה בניסוח כזה או אחר.

האם יעלו על שולחננו ברבורים ושליו ודגים, יעלו כמה שיעלו, או שמא נסתפק במרק ועוף. מה באמת יעשה אותנו מאושרים? ובכלל, מי מאיתנו יחליט מה קונים ומתי? 

נראה לכם דיון מיותר? אני, ממקום מושבי על שולחן ליווי המשפחות ב"מקימי" רואה כמה זהו דיון חשוב והכרחי בבואנו לבנות את הבית שלנו.

אנחנו עומדים להקים יישות אחת ממוזגת, לקיים את "והיו לבשר אחד" בכל תחומי החיים שלנו, גם הכלכלי.

מה היחס שלנו לכסף בכלל, איזה מקום הוא תופס בבניית סולם הערכים שלנו בחיים? איך זה בא לידי ביטוי בהשקפת העולם האמוני שלנו? איזה השתדלות אנו רוצים או צריכים להשקיע כדי להגיע למטרה?

מובן אם כך, שכשמגיעים איש ואשה מעולמות שונים ועומדים בפני בניין משותף, לקראת ההחלטה הגורלית, הם צריכים להכיר את השקפת העולם הכלכלית של בן/בת זוגם, ולחשוב איך ממזגים את השונות בתחום. מה נעשה כדי שלא נתנגש?

>> דווקא עכשיו : לשיקום משפחות במשבר כלכלי - תרמו עכשיו לעמותת מקימי

איך נכלכל את התנהלותנו הכלכלית, כך שנצעד בבטחה זה לצד זו, בהרמוניה? 

כשאנחנו מגיעים לחיי הנישואין שלנו, אנחנו נושאים בתוכנו את דפוסי ההתנהלות הכלכלית של הורינו, של הסביבה שלנו. במודע או שלא במודע, אנחנו חולמים על רמה כלכלית מסויימת ועל הדרכים להשיג אותה. לעיתים זה מתוך רצון להמשיך את המוכר, ולעיתים זה לעומתי, אנחנו רוצים לחיות אחרת מרמת החיים בה גדלנו, ואולי אחרת מצורת ההתנהלות הכלכלית בה גדלנו.  

ככל שהגיל גבוה יותר, כך הגמישות נמוכה יותר. התרגלנו כבר לחיות עצמאית. יש לנו חשבון בנק משלנו. אנחנו מחליטים על מה מוציאים כסף וכמה. אנחנו עושים כל מיני טעויות בדרך, ואנו אחראים בלעדיים לכל ההחלטות שלנו. ועכשיו אנחנו חייבים להתחשב בצד נוסף שמחליט, שמושך לכיוון שלו.

מעצם היות האיש והאישה שונים כל כך, הן במבנה הנפשי והן בצורת החשיבה שלהם, גם המבט הכלכלי, הרצונות והצרכים אחרים לגמרי. מה שמאוד חשוב לגבר אינו דומה כלל למה שבעיני האישה חשוב, וכן מה שמניע אותו לחשוב מה הכי חשוב לו אינו דומה כלל למקומות בנפש ובתודעה שמביאים את האישה לחשוב אחרת. אם לא נכיר את השוני, את המניעים השונים, את הצרכים השונים, אנחנו עלולים להגיע לתסכולים רבים, ואף חלילה, להתנגשויות. 

נקודת המוצא היא, אם כך, שאנחנו שונים. איש ואשה הם ייצורים הבנויים אחרת, וכדי להיות "אחד" אנחנו צריכים להכיר בכך, לנסות להבין עד כמה שניתן (וזה לא קל...) את ההבדלים, לכבד לייקר את הצרכים של השני/ה.

כמו בכל תחום בחיי הנישואין, הדרך הטובה ביותר להעצמת הקשר היא הדיבור. להתרגל לנהל שיח פתוח, קשוב ומכבד. ללמוד לדבר על הכל תמיד, לפני הנישואין ובכל שנות הנישואין. ליצור אוירה בה נוח לי לדבר על הרצונות שלי, להסביר מה נראה בעיניי חשוב. ולעניינינו, על מה אני רוצה להוציא את הכסף שעומד לרשותנו. להקשיב מתוך רצון להבין ולהזדהות, איך בן הזוג רואה את הדברים. מה בעיניו חשוב ונכון. 

אם נוצר מצב בו רצונותינו אינם עולים בקנה אחד, השיח הפתוח והגלוי שלנו מסייע לנו להגיע לפתרונות, לפעמים לפשרות ואף לוויתורים.

מי ינהל את הכספים בבית? כאן נכנסות תיאוריות  שונות. יש החושבים שמצד מקומו של הגבר בבית, נכון וראוי שרק הוא יחליט וינהל את הכספים. לפעמים הגבר מרגיש שכאן באה לידי ביטוי "הגבריות" שלו, הסמכות שלו. לכן, הוא זה   שעל פיו תישק כל הוצאה.

הרבה נשים מורגלות ואולי אף מקבלות עצות, שמקומה של האישה הוא פאסיבי. שטוב שתיתן לבעל להתעסק עם הדברים. כי הוא מבין יותר, הוא מעשי יותר, הוא מרוויח יותר... (התיאריות הקיצוניות אומרות שהאישה היא רק הבזבזנית והסחטנית... לא שווה להאריך על כך את הדיבור).

 אין ספק, שקשר נכון בין בני הזוג, נותן לאיש את מעמדו הנכון והראוי בבית בלי כל תלות בתחום הכלכלי.

בוודאי יש מקום להעמיק ולהבין את התחייבותו של הבעל בכתובה ל"אזון ואפרנס", במיוחד לנוכח המקום החשוב שנוטלת האשה בפרנסת המשפחה בימינו.

ניהול הכספים במשפחה, כמו כל תחום ניהול משפחתי אחר, הוא בביחד. ביחד אנחנו חושבים איזה מקום תופס הכסף בחיים שלנו, ביחד אנחנו חושבים איזו השתדלות ראוי שנשקיע בבית כדי להרוויח כסף וביחד אנחנו חושבים איך מנהלים אותו. על מה מוציאים עכשיו ואיך חושבים על העתיד. 

ביחד אנחנו מחליטים מהו סולם ההעדפות שלנו. מה יותר חשוב ממה. על מה נוציא כי זה הכרחי, ומה בעדיפות משנית. ביחד נחליט האם אנחנו לוקחים התחייבויות. כמה זה הכרחי? האם אנחנו יכולים לעמוד בהם? איזו הקרבה זה דורש מאיתנו?

לצערינו, במקימי, אנחנו רואים הרבה מאוד מצבים שלוקחים הלוואות בלי מחשבה מעמיקה, ונופלים לבורות שקשה מאוד להיחלץ מהם. אנחנו רואים מצבים בהם אחד מבני הזוג עושה צעדים מבלי שהצד השני מודע להם. ברוב המקרים זה נובע מרצון טוב. מרצון "לחסוך" לשני את הכאב, את ההתעסקות. אבל, שיתוף בחשיבה ושיתוף בפעולה היה חוסך את הקושי הגדול.

דווקא השוני בתכונות של בני הזוג, הוא זה שיכול לסייע להם להפרות את התנהלותם הכלכלית.

על קצה המזלג הובאה כאן הדרכה להתנהלות כלכלית משפחתית, הנובעת מההדרכה של התורה, שהדרך להגיע ל"והיו לבשר אחד" מגיעה ממקום של השלמה הדדית, הפרייה והעצמה. 

אמנם הדברים נכתבים לזוגות צעירים לקראת בניין ביתם, אך בכל שלב בחיים יש מקום לחשב את מסלול החיים מחדש.

אנחנו במקימי, מזמינים גם את הצעירים שבינכם, לבוא אלינו לקבלת כלים מעשיים לבניית התנהלות כלכלית נבונה ואחראית, שהם כלים בסיסיים ביותר לבניין אהבת אמת. 

על מנת שנוכל להמשיך לעמוד איתנים עבור צעירים, ומשפחות רבות שנקלעו למשבר כלכלי. ועל מנת שעוד רבים יצליחו בזכות הפעילות שלנו לעלות לדרך כלכלית החדשה, בפתחה של השנה - אני מזמינה אתכם לתרום פדיון כפרות באמצעות מקימי כבר עכשיו. הצטרפו למעגל החסד שלנו.

זיוה אליהו

יועצת לכלכלת המשפחה ומלווה בעמותת מקימי.

מדריכת כלות ומלווה זוגית.

>> דווקא עכשיו : לשיקום משפחות במשבר כלכלי - תרמו עכשיו לעמותת מקימי