'הדרך לחופה' - בין ה 'אני' ל 'אנחנו'

ראשי התיבות של חודש  אייר משמעם "אני ד' רופאך" ימי אייר באים ללמד אותנו לגמוע מזוהר אורות החירות של ניסן, למזגם, ולאחדם עמנו על פני כל ימות השנה.

שלהי ימי העומר מביאים עמם מבול של הזמנות לחתונה הנוחתים בתיבת הדואר שלנו , עונת החתונות מתדפקת וקוראת למי שטרם נישא לצאת מהרווקות.

על מנת לצאת ממעגל הרווקות עלינו לאמן את כוח הרצון לפרוץ את השגרה לאמץ את הכוחות אל הייעוד. לאמן את אורחות החיים כך שיהיו מסוגלים לקיים את הרצון לזוגיות, לחברות, ולאהבת אמת.

ימי ספירת העומר הם ימים בהם אנו סופרים עד יום מתן תורה. ימים אלו מיועדים לחשבון נפש ולעבודה על המידות ועשיית הטוב. להיות ראויים להתעלות מעט לראות מעבר למה שראינו עד היום. עלינו לראות ולהכיר את עצמנו ואת עצמיותנו לראות את צפונות הלב פנימה ולסלול את הדרך להיכרות עצמית מעמיקה יותר. בכל יום במהלך חיינו התוודענו לשלל חוויות שיצרו שוני כלשהו באישיותנו, בהשקפתנו ובתודעתנו. 

מספרים על חסיד שבא לפני רבו, ימים אחדים לפני ראש השנה, להיפרד ממנו. שאל הרב: "מדוע תמהר לשוב לביתך?" השיב התלמיד: "שליח ציבור אני לתפילות ימים נוראים, ועלי לעיין במחזור ולשנן את תפילתי". אמר הרב: "בני, המחזור נשאר אותו מחזור כל שנה, לא חל בו שינוי. מי שמשתנה זה אנחנו, בני האדם. בנו חלו תמורות בשנה החולפת. כל שנה עלינו להתקדם, לנסות לעלות ולהתעלות ממדרגתנו. אם כך לפני שאתה מעיין במחזור עליך לעיין בעצמך..."

כשנשכיל לראות אל תוך עצמנו, תתחדד העדשה לראות את זולתנו, שלב היציאה לדייט יוצר מפגש בין שני עולמות. מעבר לרצון להרשים את בן הזוג עלינו לאפשר לעצמנו להתרשם ממי שלפנינו , ולאפשר היכרות מעמיקה שתבחן התכנות של זוגיות. השיתוף ההדדי יאפשר בניית גשר שעליו פוסעים שני בני אדם שזה עתה נפגשו כדי להכיר. על הגשר הזה מתעוררים החושים ומתחדדת יכולת ההכלה להיות קשובים לרחשי הלב ולזהות את המשותף, לבחון את ההתאמה אלינו ולא מה מתאים לאחרים, מה נכון לנו.

המוטיבציה הראשונית לקראת יצירת זוגיות מתחילה בצעד הקטן של המכוּוַנוּת והנכונות שלנו, צעדים קטנים שיובילו לשינוי משמעותי מה 'לחוד' ל 'ביחד'. זו עבודת נפש, רוח, תודעה, והיכולת טמונה בנו. קודם כל צריך להסכים להתבונן ולהשכיל להבין ואז אפשר להתחיל לעבוד כדי לייצר קישורים חדשים ולמקד את תשומת הלב לאינטואיציה לג'י-פי אס הפנימי והמדהים המובנה בנשמה של כל אחד מאתנו, לאתר את החצי הנשמתי שלו. עלינו לאפשר את המעקפים הרוחניים ואת היכולת של המוח להתקדם לקראת שינוי והשתנות.

צריך אדם לממש את החוזק הנפשי שבקרבו. לכוח הרצון יש תפקיד משמעותי וככל שנקדים לעשות נאפשר לעצמנו לטעום את טעם האהבה, החברות, הרעות, האחווה והשמחה הטמונה בהם. לא לדחות למחר, לממש את עכשיו כדי לחיות את העתיד המשותף.

חייה כהן – מחברת הספר 'הדרך לחופה'